הרבה עצמאים בתחילת הדרך בטוחים שעוסק פטור זה סוג של "עסק קטן", איזו תווית חמודה שמיועדת למי שמרוויח מעט. בפועל, זה הרבה יותר מדויק מזה. עוסק פטור הוא לא מקצוע, לא הגדרה של סוג השירות וגם לא דרך להציג את עצמכם. זו פשוט קטגוריה חשבונאית שמטרתה להגיד דבר אחד: כמה כסף אתם מכניסים בשנה.
כלומר, השאלה האמיתית היא לא מה אתם עושים, אלא כמה אתם עושים מזה. אפשר להיות יועץ פיננסי, צלם, גרפיקאי, מתקין מזגנים, מאמן כושר, מתרגם או אפילו יוצר תוכן, וכל עוד אתם מתחת לתקרת המחזור השנתית שקובעת רשות המסים, אתם יכולים להיות עוסק פטור. אף אחד לא שואל מה טיב השירות, אלא מה גודל העסקאות שאתם מבצעים במהלך השנה.
אז זה קשור רק לגובה ההכנסה?
עוסק פטור נקבע לפי המחזור השנתי שלכם, לא לפי סוג ההכנסה.
זה הכל.
התקרה משתנה כל שנה, וברגע שאתם נמצאים מתחתיה אתם יכולים להירשם כעוסק פטור. זה לא משנה אם אתם מוכרים ציורי שמן, מתקנים מחשבים או נותנים ייעוץ משפטי. המדינה מסתכלת רק על המספרים. שום דבר אחר לא נכנס לשיקול.
ומה לגבי סוג העסק? יש מקצועות שאסור להם להיות עוסק פטור?
יש מקרים ספציפיים שבהם אסור להיות עוסק פטור גם אם ההכנסה נמוכה, אבל זה לא קשור למספר, זה קשור לקטגוריה מקצועית. לדוגמה, מקצועות חופשיים מסוימים חייבים להיות עוסק מורשה: רופאים, אדריכלים, פסיכולוגים, מהנדסים ועוד קבוצות מצומצמות שהוגדרו בחוק. אבל רוב העצמאים בישראל בערך 95 אחוז, בכלל לא נוגעים באזורים האלה.
לכן, עבור רוב האנשים, סוג העיסוק לא מגביל. כל עוד לא מדובר במקצוע שחייב ברישוי מיוחד או הגדרה ספציפית בחוק, אתם יכולים להיות עוסק פטור בלי קשר למהות השירות.
אז מי כן מתאים להיות עוסק פטור?
מי שנמצא בתחילת דרכו, בונה לאט את מאגר הלקוחות, עובד מהצד, או מתחיל דרך עצמאית כפרילנס. מי שמרוויח סכומים קטנים יחסית בחודש, מי שנותן שירות מזדמן בלי הוצאות משמעותיות, או מי שעובד עם לקוחות פרטיים ולא עם חברות גדולות.
אחר כך, כשגדלים ומגיעים למחזור גבוה יותר עוברים לעוסק מורשה. אבל ההתחלה, עבור יותר מדי אנשים, מלווה בפחד מיותר. עוסק פטור נולד בדיוק עבורכם: התחלה חוקית, פשוטה ולא מאיימת.
השורה התחתונה
עוסק פטור הוא עניין של מספרים, לא של מקצוע.
תקרת המחזור השנתית היא זו שקובעת, וכל מי שמתחתיה כמעט תמיד יכול להיות עוסק פטור.